התמודדות עם פטירה של אדם קרוב היא אף פעם לא קלה. מעבר לכאב הרגשי והאבל, המשפחה נדרשת לרוב להתמודד עם בירוקרטיה לא פשוטה כדי להסדיר את חלוקת העיזבון. אחד הנושאים הראשונים שעולים בשיחות סלון או במפגשים משפחתיים לאחר השבעה הוא השאלה: "האם אנחנו צריכים עורך דין בשביל זה, או שאפשר להסתדר לבד?".
זו שאלה מצוינת. מצד אחד, כולנו רוצים לחסוך בהוצאות. מצד שני, אף אחד לא רוצה לעשות טעויות שיגררו את התהליך לחודשים ארוכים או יגרמו לסכסוכים מיותרים במשפחה. המדריך הזה יעשה לכם סדר בתפקיד של עורך הדין בתהליך הירושה, מתי באמת צריך אותו, ואיך עושים את זה נכון.
האם החוק מחייב לשכור עורך דין?
התשובה הקצרה היא לא. החוק במדינת ישראל מאפשר לכל אזרח להגיש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה באופן עצמאי, ישירות מול הרשם לענייני ירושה. אין חובה חוקית להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך הסטנדרטי.
עם זאת, העובדה שאין חובה חוקית, לא אומרת שזה תמיד הרעיון הכי טוב לפעול לבד. ההליך דורש דיוק מירבי, מילוי טפסים קפדני והמצאת מסמכים ספציפיים. בדיוק בשביל זה הכנו מאמר מורחב שבוחן את השאלה האם חובה לשכור עורך דין לצורך צו ירושה, ומפרט את המקרים שבהם זה קריטי.
3 מצבים בהם כדאי מאוד לקחת ייעוץ משפטי
גם אם החלטתם לנסות לבד, ישנם מצבים שבהם הניסיון שלנו מראה שמעורבות של איש מקצוע היא לא מותרות, אלא הכרח שיחסוך לכם הרבה כאב ראש:
- סכסוכים משפחתיים: אם יש מתח בין היורשים, חשד להשפעה בלתי הוגנת על המנוח, או אי הסכמה לגבי חלוקת הרכוש, עורך דין יכול לשמש כגורם אובייקטיבי ומגשר, ולמנוע מהסכסוך להגיע לבית המשפט.
- עיזבון מורכב: כאשר העיזבון כולל נכסים בחו"ל, חברות פעילות, חובות כבדים או נכסי מקרקעין עם בעיות רישום, הטיפול הבירוקרטי הופך למסובך מאוד עבור אדם מן היישוב.
- יורשים שאינם בקו הבריאות או חסויים: כאשר אחד היורשים הוא קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, המדינה והאפוטרופוס הכללי מעורבים בתהליך באופן אוטומטי. במקרים כאלה, הדרישות מחמירות הרבה יותר.
הסכנה: מה קורה כשעושים טעויות בהגשה?
רשם הירושות הוא גוף בירוקרטי שפועל "לפי הספר". טעות קטנה במילוי הטופס, אי צירוף של מסמך מקורי, או ניסוח לא מדויק של תצהיר הסתלקות, עלולים להוביל להחזרת הבקשה לתיקונים.
משמעות הדבר היא עיכוב של שבועות ואף חודשים בקבלת הצו, ובזמן הזה חשבונות הבנק של המנוח נותרים מוקפאים. כדי להימנע מכך, ריכזנו עבורכם את הטעויות הנפוצות בהגשה עצמאית ללא עורך דין, שכדאי להכיר לפני שמתחילים.
כמה זה אמור לעלות לנו?
נושא שכר הטרחה הוא רגיש ולעיתים מבלבל. אנשים רבים חוששים לפנות לייעוץ משפטי כי הם בטוחים שהעלויות יהיו בשמיים. חשוב לדעת שלשכת עורכי הדין קבעה כללים והמלצות לגבי שכר הטרחה המינימלי המומלץ, ולרוב מדובר באחוז מסוים משווי העיזבון או בסכום קבוע מראש עבור הטיפול בבקשה.
כדי לעשות סדר במספרים ולהבין לקראת מה אתם הולכים, אתם מוזמנים לקרוא את המדריך שלנו על שכר טרחה מומלץ לעורך דין צו ירושה. שקיפות בנושא הזה היא המפתח להתקשרות טובה ורגועה עם עורך הדין.
איך מתנהל התהליך מול עורך הדין?
העבודה מול עורך דין בתחום הירושות היא לרוב פשוטה ומסודרת. בפגישה הראשונה (או בשיחה הטלפונית), עורך הדין ימפה את כלל הנכסים והיורשים. לאחר מכן, תצטרכו לחתום על ייפוי כוח נוטריוני לטיפול בירושה (במקרים מסוימים) או על ייפוי כוח רגיל לעורך דין, שיאפשר לו לפעול בשמכם מול הרשויות.
מכאן והלאה, עורך הדין לוקח את המושכות: הוא מנסח את הבקשה, מאמת את החתימות על התצהירים הנדרשים, מגיש את הבקשה באופן מקוון, ועוקב אחר הסטטוס שלה עד לקבלת הצו המיוחל.
השורה התחתונה
שכירת שירותיו של עורך דין לצורך הוצאת צו ירושה היא לא תמיד חובה, אבל היא כמעט תמיד מעניקה שקט נפשי וחיסכון בזמן יקר. ההחלטה צריכה להתבסס על מורכבות התיק, הזמן הפנוי שיש לכם להתעסק בבירוקרטיה, והיכולת של המשפחה לשתף פעולה בצורה הרמונית. זכרו שהמטרה הסופית היא לכבד את רצון המנוח ולחלק את העיזבון בצורה המהירה, ההוגנת והיעילה ביותר.
