טעויות נפוצות בהגשה עצמאית ללא עורך דין

1. אי-התאמה בין המסמכים לפרטים בבקשה

זו אולי נשמעת כמו טעות בנאלית, אבל היא הסיבה מספר אחת להחזרת תיקים. רשם הירושות בודק את הבקשה שלכם מול מאגרי המידע של משרד הפנים ומול המסמכים שצירפתם.

מספיק שבטופס הבקשה כתבתם את השם עם אות אחת שונה ממה שמופיע בתעודת הפטירה, או שהכתובת לא מעודכנת בדיוק כפי שהיא רשומה במרשם האוכלוסין – והבקשה תיעצר. הדיוק כאן הוא קריטי. לפני שאתם לוחצים על "שלח", עברו על כל אות וספרה.

כמו כן, וודאו שיש לכם את כל הניירת הדרושה. הכנו עבורכם רשימת מסמכים מלאה להגשת הבקשה שכדאי לעבור עליה כצ'ק-ליסט לפני שמתחילים.

2. טעויות במילוי תצהיר ההסתלקות

במקרים רבים, בני משפחה מעוניינים לוותר על חלקם בירושה לטובת בן הזוג שנותר בחיים או לטובת אחד האחים. הפעולה הזו נקראת "הסתלקות". הבעיה מתחילה כשמנסים לנסח את תצהיר ההסתלקות לבד.

החוק מגדיר כללים מאוד נוקשים לאיך מסמך כזה צריך להיראות, למי מותר להסתלק ובאיזה שלב. אם התצהיר לא ערוך כדין או לא חתום בפני עורך דין בצורה הנכונה, הוא ייפסל. טעות כאן יכולה להיות קריטית ולשנות את כל אופן חלוקת העיזבון בניגוד לרצונכם.

אם אתם שוקלים לוותר על חלקכם, מומלץ לקרוא בעיון על תהליך ההסתלקות מירושה ואיך עושים אותו נכון.

3. דיווח שגוי על יורשים

כשמגישים את הבקשה, חובה לפרט את כל היורשים על פי דין. לפעמים, בתום לב, אנשים משמיטים יורש. זה יכול לקרות במשפחות מורכבות, למשל כשלא מדווחים על ילד מנישואים קודמים של המנוח שהקשר איתו נותק, או כשלא מבינים את הכללים לגבי ידועים בציבור.

הסתרת יורש, גם אם נעשתה בטעות, היא עבירה חמורה שיכולה להוביל לביטול הצו בעתיד ואף להליכים משפטיים. רשם הירושות דורש שקיפות מלאה. עליכם לוודא שאתם מכירים את כל עץ המשפחה הרלוונטי לחוק הירושה.

4. תקלות בתשלום האגרות

תהליך קבלת הצו כרוך בתשלום אגרות למדינה. הטעות הנפוצה היא תשלום סכום שגוי (למשל, תשלום עבור בקשה מקוונת כשמגישים ידנית, או להיפך), או אי-צירוף אסמכתא מתאימה על התשלום.

לעיתים אנשים משלמים את האגרה אך שוכחים "לשדך" אותה לבקשה במערכת המחשוב. במצב כזה, הבקשה שלכם פשוט "תשב" במערכת מבלי שאף פקיד יסתכל עליה, כי מבחינתם התיק לא שולם. כדי למנוע עוגמת נפש, בדקו את המדריך לאגרות ועלויות הגשה.

5. התעלמות מדרישת "הודעה ליורשים"

כשאתם מגישים את הבקשה, אתם למעשה המבקשים, אבל ישנם יורשים נוספים (בדרך כלל). החוק דורש מכם לשלוח הודעה רשמית בדואר רשום לכל שאר היורשים ולעדכן אותם שהגשתם בקשה לצו ירושה.

רבים מדלגים על השלב הזה או חושבים שמספיק להגיד לאחים "הגשתי את הבקשה" בשיחת טלפון. זו טעות. עליכם להוכיח לרשם ששלחתם את ההודעות הללו. ללא אישור הדואר הרשום או חתימה של היורשים שהם מודעים להגשה, התיק שלכם ייעצר.

המחיר האמיתי של הטעויות: זמן

חשוב להבין: כשיש טעות בבקשה, רשם הירושות לא מתקן אותה עבורכם. הוא שולח דרישה לתיקון ליקויים. עד שתקבלו את הדרישה, תבינו מה רוצים מכם, תתקנו ותשלחו שוב – יכולים לעבור חודשים.

בזמן הזה, חשבונות הבנק של המנוח נשארים מוקפאים, ולא ניתן להעביר בעלות על נכסים או דירה. לפעמים, הניסיון לחסוך בשכר טרחה עולה ביוקר בזמן יקר ובתסכול מתמשך מול מערכת בירוקרטית אפורה.

מתי כדאי לוותר על הגשה עצמאית?

אם המקרה שלכם פשוט מאוד – למשל, יורשים בודדים שמסכימים על הכל, אין נכסים מורכבים והניירת מסודרת – הגשה עצמאית היא בהחלט אפשרית. הגשת בקשה מקוונת יכולה לעבוד נהדר במקרים כאלו.

אולם, אם יש סכסוכים במשפחה, יורשים שנמצאים בחו"ל, ידועים בציבור, או מורכבות בנכסים, הסיכון לטעויות עולה משמעותית. במצבים אלו, הליווי המקצועי הוא לא רק נוחות, הוא רשת ביטחון.

מתלבטים אם אתם חייבים סיוע? קראו את המאמר שלנו שמסביר האם חובה לשכור עורך דין לצורך צו ירושה, שיעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה עבורכם.